ספרו ההיסטורי של הרב ממצפה הכוכבים


אאא

בפרקים הקודמים עסקנו בפסקו של היעב”ץ אודות איסור לימוד תדיר בספרים העוסקים בהיסטוריה של “אומות העולם”, כגון ספר “עמק הבכא” וחלק ב’ מספר “יוחסין”.

הספר השלישי אותו היעב”ץ אסר ללמוד בקביעות, הוא חלק ב’ של ספר “צמח דוד”, שכתב הרב דוד גנז (חי ופעל בין השנים 1541 – 1613) תלמידו המפורסם של הרמ”א, המהר”ל מפראג, ור’ אליעזר טריוש מפרנקפורט, תלמיד חכם מפורסם שהתמחה בין היתר באסטרונומיה, מתמטיקה, גאוגרפיה, וכמובן היסטוריה.

הרב גנז, עבד לפרנסתו במצפה הכוכבים של האסטרונום הנודע ‘טיכו ברהה’ יחד עם האסטרונום הגרמני ‘יוהאנס קפלר’.

יוהאנס קפלר

יוהאנס קפלר

סדרת ספריו “צמח דוד” הינם אבן שואבת לשוחרי ההיסטוריה.

ספר “צמח דוד” מחולק לשני חלקים, החלק הראשון עוסק בהיסטוריה של עם ישראל מאדם הראשון ועד לימיו של המחבר.

החלק השני של הספר עוסק בהיסטוריה של אומות העולם, ובתחילתו מתנצל הרב גנז על הספר המלוקט ממקורות עכו”ם ספרי יוונים ורומים “אשר נוטים מדרך האמת”,  ומסביר את התועלת מקריאת ספרו.

הרב גנז טען לזכותו שהוא הולך כדרכו של הרב אברהם זכות מספר יוחסין (שכנגדו התבטא היעב”ץ), וכן טוען הרב גנז שהוא הולך בדרכו של רבי עזריה בן משה מן האדומים (חי במנוטבה באיטליה לפני 450 שנים)  בספרו “מאור עיניים” העוסק בהיסטוריה.

 יש לציין שגם נגד ספר “מאור עיניים” לרבי עזריה מן האדומים יצאו חלק מחכמי דורו, וכתבו שהוא אחד מהספרים החיצונים ואסור לקוראו (סדרה מרתקת על מתנגדיו ומעריציו, תובא פה בהמשך).

 ספר מאור עינים לר' עזריה משה מן האדומים

ספר מאור עינים לר’ עזריה משה מן האדומים

עוד טוען הרב גנז שהוא בדיוק כמו יוסף בן גוריון שבספריו הרבים יוסיפוס ומלחמות היהודים, ציטט וליקט מספרות גוים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של ‘כיכר השבת’ ותישארו מעודכנים

יש לציין שגם נגד יוסף בן גוריון כתבו רבים מגדולי ישראל והדגישו שהוא כותב על אירועים שקרים בניגוד למסורת חז”ל, דוגמה: יוספוס טוען שמי שהתנבא לאספסינוס שיהיה קיסר, הוא לא רבן יוחנן בן זכאי, אלא הוא בעצמו לאחר הפסדו בקרב ביודפת.

צילום וסריקה, באדיבות ישראל שפירא  (מתוך אתר היברוקס)

צילום וסריקה, באדיבות ישראל שפירא (מתוך אתר היברוקס)

מרתקת הקדמתו של הרב גנז לחלקו השני של הספר, בו הוא מביא מקורות רבים בעד לימוד ספרו.

לאחר שהרב גנז כותב שיש חכמים שיורו שלא לקרוא את ספרו בשבת, מביא ראיה לשיטתו ממורו ורבו הרמ”א שכתב מפורש ששמועות ודברי חידושים הוא עונג, ומותר לספרם בשבת כמו בחול [!] והדגיש הרמ”א שבלשון הקודש מותר וראוי לקרוא, ורק בלשון זר, אסור. לכן הרב גנז מדגיש שהוא תירגם המוני ספרי גוים העוסקים בהיסטוריה.

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים ‘ישראל בשטח’
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com





פורסם לראשונה

תורה לשמה, תורה לשם התורה – הספד לגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל – חדשות כיפה סרוגה


הרב עזרא פרידמן

הרב עזרא פרידמן

צילום: באדיבות המצולם

כשאני חושב על מורי ורבי הגאון הגדול הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל, המסר התורני היקר ביותר שהוא לימד את תלמידיו היה תורה לשמה.

ענוותנותו, זיכרונו המופלג, עמקותו המיוחדת, מידותיו האציליות והשקפת עולמו – כולם נבעו מתורה לשמה.

הגרז”ן (כפי שאנו מכנים אותו) היה יחיד לא רק בדורו, אלא גם בדורות אחרונים. הרב היה מעביר שיעורים בעשרות מקומות בכל נושא שהתבקש. אף על פי שנחשב “מרא דשמעתתא” (איש השמועה) בדיני “חושן משפט” ו”אבן העזר”, היה מעביר מערכות שלמות גם ב”יורה דעה”, “אורח חיים”, מצוות התלויות בארץ, ועוד. הרב היה בעל בקיאות מופלגת בכל ספרי ה”אחרונים”, לא רק המפורסמים, כמו: “קצות החושן”, “נתיבות משפט” וחידושי רבי עקיבא איגר, אלא ידע בעל־פה עוד ספרים רבים, כמו: חידושי הרי”ם, “עונג יום טוב”, “אמרי בינה” ועוד ועוד. יש לציין כי הרב היה מעביר את שיעוריו בלי להכין לפני כן מקורות ובלי לפתוח ספרים.

אך כאמור, הדבר היקר ביותר שלימד אותנו הרב היה ערך תורה לשמה. כולנו ודאי מכירים את דברי הראשונים והאחרונים על תורה לשמה, אך הגרז”ן ביאר לנו את הסוד. משמעותה של תורה לשמה היא להרגיש את עצמך חלק מהתורה, חלק ממסורת העברת שרביט התורה מדור לדור בלי כל נגיעה זרה. זה לא פשוט כפי שזה נשמע. אנו רגילים לחשוב שככל שאדם מתעסק בדברים קדושים יותר, הוא נמנע מלחטוא בהם – אך לפעמים ההיפך הוא הנכון. דווקא בדברים קדושים וטהורים קיימת סכנה לחילול השם. ואפילו אם אדם שומר על טהרה וקדושה, עדיין, אין אדם שאין מתלווים למעשיו החיוביים גם רווחים צדדיים כלשהם, כמו הרשמת קהל, כבוד מינימלי, קריירה עתידית ואפילו השפעה ציבורית.

אצל מורי ורבי הגאון זצ”ל לא הייתה כל נגיעה בלימוד התורה. הוא לימד והעביר שיעור מתוך הכרה שזהו תפקידו. התורה הייתה האישיות שלו במלוא מובן המילה.

בזכות האישיות שלו, זכה הגרז”ן למעמד מיוחד. הרב היה מעביר שיעור בכל מקום שאליו הוזמן. הוא כיבד כל מקום שלמדו בו תורה ונהנה לשמוע הערות ותוספות – לא משנה מאיזה גיל או מגזר הם נאמרו. הרב ענה ועזר לכל מי שפנה אליו. הגרז”ן מעולם לא התעסק בפוליטיקה, לא בהכוונת מוסדות ולא בדיונים ציבוריים, הוא פשוט למד ולימד תורה.

כמה פעמים הסעתי אותו לאירועים בעלי גוון חרדי, כשמחות וכדומה, והייתי שואל אותו אם להחליף לרגל האירוע את הכיפה הסרוגה שלראשי לכיפה שחורה. הרב השיב תמיד בתמיהה: “אין צורך, תהיה מי שאתה, מה זה משנה?”. במשך השנים אף זכיתי להתקרב אל משפחתו, הרבנית הצדקת שתחיה, בניו וחתניו. השתתפתי בשמחות רבות של המשפחה ותמיד הרגשתי כמו בן משפחה בלי שום הבדל. הייתי יושב ליד הרב באירועים, והרב היה תמיד שואל בשלומי ומוודא שסעדתי את ליבי… הענווה והפשטות שלו הקרינו על כל מעשיו.

זו תורה לשמה, תורה לשם הגדלת התורה בלבד!

התורה לשמה התבטאה בכל הנהגותיו. כשתלמיד שאלו שאלה בענייני השקפה, הורה לו הרב להתייעץ עם ראש הישיבה שלו. כשמישהו ביקש הסכמה, הוא מעולם לא סירב. הרב היה מוכן לעבור על כל מאמר שהגישו לפניו, אפילו על דבר תורה לפרשת שבוע, ולהעיר עליו את הערותיו.

הכבוד היה ממנו והלאה. כשניסו לכבד את הרב, הוא היה נבוך ולא הבין מדוע מתמקדים בו. זכיתי פעמים רבות להסיע את הרב לשמחות, וכשנכנס הרב אל האולם, והאירוע כולו היה נעצר לכבודו, היו פני הרב מתאדמים במבוכה, והיה לוחש אליי: “לא צריכים להטריח בשבילי…”. עד גיל מופלג היה הרב נוסע באוטובוס כאחד אדם, בלי מלווים ופמליה, והנוסעים האחרים כלל אינם מנחשים שאחד מגדולי הדור יושב לצידם וממלמל לעצמו בשקט דברי תורה. הרב היה עונה לכל אדם בסבר פנים יפות. מעודי לא ראיתי אותו מזלזל באיש או מתמלא חמה.

והכל – תורה לשמה, תורה לשם התורה!

בדור שכל אחד מתלבט איך ומתי לפרסם את עצמו ברשתות החברתיות, כשכל בר בי רב דחד יומא מחליט להגיב ולפרסם תגובה או לבטא דעה בכל עניין תורני, הגאון מורי ורבי הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל לימד אותנו מהי תורה – לשמש כלי בלבד במסירת התורה מדור לדור, בעיון ובעמקות, בסבלנות ובענווה.

הגרז”ן היה מעביר את היסודות הלימודיים בליווי עשרות ראיות. הרב היה מברר את שיטות ה”אחרונים” בבהירות רבה והיה מוסיף את ביאורו על הסוגיה רק אחרי שבירר היטב את כל השתלשלות הסוגיה. בסוף, כשהיית ניגש אליו לשאול: “הרב, ומה יש להכריע?”, היה עונה בפשטות ובענווה: “לא יודע, תשאל רב…”. זו הייתה מידתו של הגרז”ן.

הרב אמר לי בכמה הזדמנויות שהוא אינו אוהב להביא דף מקורות לשיעור משום שמטרתו בשיעוריו להנחיל את יסודות הדברים, והוא ישמח שהתלמידים עצמם יבררו ויוסיפו ביאורים משלהם, ושלא ירגישו שאלו המקורות היחידים. במשך השנים הייתי מראה לרב “אחרונים” שאמרו כמוהו או מוסיף מעצמי דוגמאות ליסודות שלימד, ברגעים אלו הרגשתי כמה הרב היה שמח ומאושר מדברי תורה.

הדבר היקר ביותר שאנחנו, הרבנים, נוכל לקחת מפאר הדור הגרז”ן ולהעביר הלאה לדורות הבאים הוא אפוא ערך תורה לשמה. ללמוד בלי נגיעות וגאווה, בלי שום מטרה אחרת – רק להבין את דבר ה’ – זו הלכה.

“בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲ־דֹנָי ה’ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים”.

הרב עזרא פרידמן – רב קהילת “מוסר אביך” במעלה אדומים ומפקח בכיר בכשרות ה-OU מנהל המרכז החינוכי לכשרות ע”ש משפחת ג’ייקובס. הרב היה מתלמידיו הקרובים של הרב ואף זכה ללמוד עם הרב בחברותא ולהסיעו מידי שבוע מירושלים לאור עציון במשך 6 שנים רצופות.





פורסם לראשונה

המפלגות החרדיות בשיא כוחן, אבל הפגיעה הכלכלית בציבור גבוהה


ח”כ משה גפני מיהדות התורה רשם לעצמו השבוע לכאורה הישג גדול – “המענק לכל אזרח” יורחב, כך שלא תהיה הגבלה על מספר הילדים בכל משפחה שמזכים במענק. ובכלל, המפלגות החרדיות מחזיקות בעוצמה פוליטית גדולה מאוד, אולי הכי גדולה שהייתה להן.

אבל דווקא העוצמה הזו ממקדת את הביקורת על הפוליטיקאים החרדים העוסקים במתן דגים או דגיגים, במקום חכות לציבור שלהם. המאבקים הפוליטיים שלהם והשימוש בכוחן בכנסת ובממשלה עוסקים בתקציבי הישיבות, בקצבאות שונות ובתשלומי העברה, וכמעט לא בעידוד הכלכלי האמיתי של המגזר שלהם. והמגזר שאותה הם מייצגים, כפי שאפשר לראות מסיבוב בבני ברק, בהחלט צריך סיוע רחב וממוקד שכרגע לא קיים.

סגירתו של בית הכנסת הגדול איצקוביץ בבני ברק במהלך חודש מרץ בשל הקורונה, שופכת אור על השוני בין אופי העסקים והחיים הכלכליים החרדים לאלה הישראלים הכלליים. בית הכנסת השוכן במרכז בני ברק, הכיל אלפי מתפללים במשמרות לאורך כל שעות היממה. אלה הגיעו ובדרך עצרו בחנויות הסמוכות למזון, שתיה קלה, וגם לקניות קטנות לבית. החיים סובבים סביב התפילות הישיבות והמקוואות, וכשאלה נסגרו, שבתה הכלכלה והעסקים נכנסו לשיתוק.

רחוב רבי עקיבא בבני ברק הוא הגרסה החרדית לשדרה החמשית בניו יורק – רחוב העסקים היוקרתי העיקרי של החברה החרדית בישראל. בטרם משבר, מחירי השכירות העסקית לחנויות ברחוב זה לא היו מביישים את אלה של כיכר המדינה בתל אביב, והן נשקו לאלף שקל למ”ר. המהלך היום ברחוב זה יגלה כי כמעט כל חנות שנייה עומדת להשכרה, בין אם על ידי בעל הבית שהשוכר שלו סגר את החנות או על ידי שוכרים שלא מצליחים לעמוד בהוצאות לנוכח הנפילה בהכנסות. לא פחות מארבעים חנויות ושטחי מסחר מוצעים להשכרה ברחוב הזה כבר שבועות ארוכים, כשלפני עידן הקורונה היו נחטפים כלחמניות חמות. מחזורי המכירות של חנויות אלה צנחו באופן דרמטי, והירידה החדה כוללת גם חנויות מזון, הציבור החרדי מתכנס להוצאות בסיסיות בקניות במרכולים הזולים, והמאפיות למשל מדווחות על מכירות קטנות בהרבה של עוגות עוגיות שהפכו למותרות.

ורחוב רבי עקיבא הוא משל לכל בעלי עסקים בבני ברק. מנחם פרידמן, יו”ר איגוד בעלי העסקים בבני ברק ובעליה של חברת ניקוי שטיחים וריהוט ביתי, מספר כי הפסיד בחודשים האחרונים 150 אלף שקל ונאלץ לסגור את העסק כליל. “ניסיתי להיאבק מול הרוח, אבל מספר הלקוחות וההזמנות ירד למחצית, וההפסדים גברו עלי”, הוא אומר. פרידמן לא לבד – לדבריו יותר מעשרה אחוזים מבעלי העסקים בעיר סגרו כליל, ועוד נתח ניכר ייסגר לאחר החגים.

ומדוע? הפגיעה הייחודית בעסקים בחברה החרדית היא בשל האפיון העונתי של המכירות, וחנויות האופנה והביגוד יותר מכל. החנויות תקועות עם מלאי ענק של סחורה שנרכשה במיוחד לתקופה שבין פורים לפסח – עונת המכירות החרדית הגדולה. המשפחות החרדיות רוכשות בגדים – הן לחג והן ליומיום, בגדים “כשרים לפסח” המשמשים אחר כך לכל השנה. כך גם כלי בית ורהיטים, ממתינים כל השנה למועד הזה כדי לחדש את הבית.

המכירות והרווחים בתקופה זו מחזיקים את בית העסק למשך שנה שלמה ה”מאני טיים של החברה החרדית”. ובפסח האחרון בני ברק, מוקד החיים והעסקים של החברה החרדית, הייתה בסגר והפכה ל”עיר המצורעת” של המדינה. לא רק תושבי העיר שהסתגרו בבתיהם, גם הלקוחות מחוץ לעיר, המהווים כשליש מנתח המכירות, לא העזו להגיע, והמכירות בתקופה הזו צנחו כמעט לאפס. כעת העסקים הללו מנסים לשרוד על ידי פיטורי עובדים, הסדרי דחיית תשלומים עם ספקים ובעלי הבית ועם התקווה כי לקראת חגי תשרי, יצליחו להגדיל את המכירות ולחפות ולו חלקית על אובדן ההכנסות.

פרידמן מספק תחזית פסימית במיוחד. “אני חושש שאחרי החגים הללו, המכה תהיה קשה שבעתיים שכן המכירות בחגי תשרי לא יתקרבו לאלה של פסח, ובחורף יהיה גל של סגירות”, הוא אומר.

פרידמן הקים את איגוד בעלי העסקים בעיצומו של המשבר, והחל עם חבריו בפניות לעירייה, לחברי כנסת, למשרדי ממשלה ולכל מי שהיה מוכן לשמוע, בדרישה לסייע לעסקים החרדיים. היוזמה לקבלת פטור מארנונה עסקית הייתה בין השאר שלהם, ופרידמן העלה את הנושא בין השאר בוועדת הכספים.

הוא מציע לפתוח במסע פרסום לעידוד הרכישות בעסקים המקומיים, לצאת במגבלות הבריאות ולהניע את כלכלת הרחוב והחנויות, לעודד את חזרת הקונים מחוץ לעיר, ולהקל במגבלות ככל שניתן. בצד הממשלתי – הוא מבקש הבנה ואפשרות לדחיית תשלומים מצד רשות המיסים בשל המצב הקשה “לי יש חוב של עשרות אלפי שקלים למע”מ – שלא מרפה ומגדיל קנסות ודרישות תשלום”. הסיוע בארנונה ותשלום הוצאות אחרות כמו חשמל (שאכן אושר במסגרת התכנית הכלכלית השבוע) חייב להיות מספק וארוך טווח. “אם המדינה לא תשלם את חשבון החשמל, לא יהיה מי שישלם אותו”.

“הסיוע מהמדינה – חרטא”

אתי קצבורג מבני ברק היא מלווה עסקית והיא מספרת על שינויים נרחבים באפיון העסקים החרדים בעידן הקורונה. אחד מהשינויים הגדולים הוא הכניסה לדיגיטל, והכנסת האינטרנט לבתים באישור הרבנים שהבינו כי אי אפשר בלי זה. כך למשל התקיים יריד ספרים תורניים דיגיטלי שזכה להצלחה מסחררת. גם השימוש ברשתות החברתיות האפשריות בעולם החרדי, גדל מאוד ובעיקר בסטטוסים בוואטסאפ. אבל התמונה הכללית קשה, והיא פגעה בחלק גדול מהעסקים החרדיים, לא רק ברחוב רבי עקיבא ואזורי המסחר המובהקים, שמחזורי המסחר בהם נפלו, אלא גם באלה הפועלים בבתים. בין 60 ל70% מהעסקים החרדיים נפגעו, רבים מהם קשה, וחלקם נסגרו כליל היא אומרת.

אתי קצבורג, מלווה עסקית / צילום: תמונה פרטית

 אתי קצבורג, מלווה עסקית / צילום: תמונה פרטית

הסיוע שהתקבל מהמדינה הוא “חרטא” כדבריה, גם בשל היקפו הלא מספק וגם באשמת לפחות חלק מבעלי העסקים שניהלו את עסקיהם “בשחור” ללא דיווח על כל הכנסותיהם. ומכיוון שהמענקים והפיצויים ניתנו לפי הדיווחים, אצל עסקים כאלה, הם היו זעומים אם בכלל. כשהעסקים מנוהלים באופן “קומבינטורי” או בגישת יהיה בסדר, בעת משבר כזה, הכל נופל. המדינה מעבירה מענקים ופיצויים לא לפני שהיא בודקת בקרביים של העסקים, וחלק מהעסקים החרדיים יעדיפו שלא להיבדק כך.

איציק קרומבי, מנכ”ל ביזמקס מרכז לקידום עסקים חרדיים מבית קמ”ח, וחוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, אומר כי הנתונים מורים שצעירים, בעלי השכלה נמוכה ונשים ספגו פגיעה קשה בהרבה במשבר הקורונה. בדיוק האפיונים של התעסוקה והעסקים בחברה החרדית. לפי נתוני רשות התעסוקה המשולבים עם בדיקות שלנו, החרדים העובדים, פוטרו או יצאו להחל”ת בהיקף גדול יותר ב 30-40% מבחברה הכללית.

והנתונים הללו נכונים גם כשבוחנים את השלכות המשבר על העסקים והעצמאים החרדים. בחברה החרדית לפי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות, בקרב הגברים 13% בעלי עסקים עצמאיים לעומת 17% בחברה הישראלית הכללית, ובקרב נשים יותר מ11% עצמאיות לעומת 19 % הנתון הכללי.

איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס / צילום: ריקי רייכמן

 איציק קרומבי, מנכ”ל ביזמקס / צילום: ריקי רייכמן

עובדים בשיטות מסורתיות ולא מקבלים סיוע

אלא שסוג העסקים החרדי הוא שונה. מדובר בעיקר במה שמכונה “יזמות זעירה”, דוגמת מכירת ביגוד בבית, רוכלות זעירה, עסקים לתיקון שעונים/בגדים/מכונות בית, וכו’. “זה בעיקר עניין של השלמת הכנסה” אומר, קרומבי, “כשרבים מהעצמאיים ובעיקר העצמאיות, עובדות הן כשכירות במשרות חלקיות או מלאות, אבל משלימות הכנסה בעיקר בעסק קטן מהבית”. רוב העוסקים במדרג עוסק פטור או מורשה שהם ברמות הנמוכות של הכנסה מהעסק.

הבדל אחר מהחברה הכללית היא שעסקים אלה הם באיכות ועוצמה נמוכים, “עסקים רעועים” כהגדרתו. העסקים הללו מתנהלים בשיטות ישנות, ניהול פנקסים וחשבונות לא דיגיטלי, עם פנקסי קבלות עתיקים מנייר, מכירות בהקפה, ושיטות שכבר עברו מן העולם. הפער באוריינות הדיגיטלית עצום ומכאן השלכה מהותית על עוצמתם של העסקים החרדים, גמישותם ויכולתם להתמודד עם המשבר.

סיבה אחת חשובה לכך היא ההכשרה המקצועית המצומצמת בהרבה של החרדים. בחברה הכללית ההכשרה הזו נבנית מבית הספר היסודי בלימודים הכלליים ובמגמות לימוד ממוקדות יותר בחטיבות ובתיכון. ואחר כך במכללות והאוניברסיטאות. בקרב החרדים, ההכשרה הזו מסתכמת בדרך כלל בקורס ערב של כמה חודשים המעניקים תעודה וכישורים מינימליים, שקשה בעזרתם להיכנס לעבודה בחברות רציניות, והעסק שהם מקימים, נשען על הכשרה מינימלית הן מקצועית והן בתחום ניהול העסק.

קרומבי מספר כי “הניסיון שלנו מראה כי רבים בעלי עסקים אלה בשנותיהם הראשונות נטולי ידע בסיסי והיכרות מינימלית עם מושגי יסוד בניהול עסקי וכספי. משבר הקורונה פגע בעיקר באלה שעסקיהם היו רעועים יותר, כאלה שבתחילת דרכם, כאלה שהעוגן העסקי שלהם חלש יותר, והיכולות הניהוליות של בעליהם קטנות יותר. אלה היו הראשונים להיסגר, או לפחות להיפגע באופן קשה”.

קצבורג מסכימה עם התובנה הזו. לדבריה, “רוב העסקים החרדים החדשים מתחילים ממה שהיא מגדירה ‘מקום לא מקצועי’, המקשה עליהם מוד להתמודד עם המשבר. העסקים משפחתיים, ואין להם ידיעה מינימלי להקמת עסק אבל בגישת ‘יהיה בסדר’ יוצאים לדרך. ואלה נפגעו הכי קשה כי לא ידעו להתמודד עם המשבר”.

הפערים בחינוך התפוצצו מוקדם מהצפוי

סוגיית החינוך החרדי וההכשרה לחיי עבודה התבטאה במלוא עוזה במשבר הזה ובין השאר בשונות בין גברים חרדים שרוב חינוכם בלימודי קודש, לנשים שבעיקר בשני העשורים האחרונים תכנית הלימודים שלהם מקיפה בהרבה וכוללת בסיס איתן לרכישת מקצועות. בין השאר הוכנסו לימודי ליבה מוגברים מאנגלית ומתימטיקה אל המקצועות הטכנולוגיים לסמינרים ומערכת החינוך לבנות, מה שלפני עשרים שנה היה נשמע מופרך לגמרי.

פערי הגישות בין הגברים לנשים בחברה החרדית באו לידי ביטוי באופן הסיוע שביקשו. “ביזמקס” הקים בירושלים בשיתוף העיריה והמשרד לענייני ירושלים ומורשת מוקד סיוע לעסקים לתקופת הקורונה. לפי קרומבי, הנשים ביקשו בעיקר ייעוץ עסקי לתקופת המשבר, לבנות תוכנית עסקית. לעומתם, הפניות של הגברים נגעו לסיוע בקבלת הלוואות ומענקים מתוך חוסר מודעות למצבם. “הגברים באו בגישה של אנחנו יודעים להסתדר למדנו 15 שנה בישיבה, נסתדר עם העסק”. לדבריו, הנשים החרדיות, דווקא מתוך היותן מעורות יותר ועם השכלה והכשרה טובות, יותר הבינו שכאן יש צורך בסיוע אסטרטגי ולא רק טכני.

אז מה צריך עולם העסקים העצמאי החרדי כדי להתגבר? קרומבי אומר שיש פה דווקא הזדמנות. המשבר הראה את הבעיה הגולה של מינימום ההכשרה המקצועית, והבהיר לעצמאים ולבעלי העסקים עד כמה הפער גדול וכמה צריך לגשר עליו כדי לשרוד ולהתקדם. קרומבי אומר כי יש הרבה יותר מודעות ומוכנות של אנשי עסקים חרדים ללמוד ולקבל הכשרה לניהול עסקים, ובתוך זה גם בתחום הדיגיטל. נתונים מחברות האינטרנט ומבדיקות של גורמים כמו איגוד האינטרנט הישראלי מראים כי השימוש באינטרנט בעולם החרדי בזמן קורונה צמח באחוזים ניכרים. סיבה אחת היא הצורך להתעדכן ולדעת על ההגבלות וההנחיות. וזה נכון גם בהיבט העסקי, לא מעט בשל הצורך לעבור למכירות מקוונות, ולשמור על קשר עם לקוחות וספקים באמצעים דיגיטליים.

לכן, אומר קרומבי, יש צורך והזדמנות לפתח מודל וממוקד לחברה החרדית להכשרה מקצועית עסקית, מה שיתן בסיס הן ליציאה מהמשבר, והן לביסוס ארוך טווח של העולם העסקי החרדי. הוא מדבר על הכשרות ארוכות טווח ולא על דברים נקודתיים בלבד. לדבריו, “הכשרה מקצועית של כמה חודשים לא מגשרת על הפער שבהיעדר ליבה ובגרויות ואקדמיה נכונה”.

המשמעותיות של שינוי הכיוון מובנים מאליהם. תלמיד ישיבה יכול למשל לעבור עשר שנות לימוד בלי לעשות שום מבחן, קרי לעמוד במטלה בלוח זמנים לחוץ. וכשהוא יוצא לעולם העסקי – פתאום נתקל בדרישות שלא הכיר קודם. זו בדיוק הנקודה שההכשרה צריכה לגשר עליה.

קרומבי כחרדי לא יכול לומר זאת, אבל מדבריו ומהתמונה העולה בשל המשבר נראה יותר מתמיד כי נחוץ שינוי של ממש בהכשרתם של הצעירים החרדים במערכת החינוך החרדית. ואין בהכרח מדובר בכפיית לימודי ליבה אלא לכל הפחות במתן מסלולים חליפיים למי שירצה בכך. הקורונה חידדה את הפער מהציבור הכללי, והראתה שההכשרות המקצועיות לא באמת מספקות את הנדרש להצלחה אמיתית של העסקים החרדיים. 



פורסם לראשונה

“דרעי הודה שיתנגד עד שיוסדר תו סגול לבתי תפילה”


הקרב על פתיחת הרשתות בשבת בצל הגבלות הקורונה: שורה של  רשתות הודיעו
כי יפתחו את שעריהן בשבת בניגוד להנחיות הקורונה שטרם שונו, ובמה שנראה כמו קרב מול הסיעות הדתיות, הכולל התניה להסדרת תו סגול גם לבתי התפילה.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

בין הרשתות שהודיעו כי יעבדו מחר: טבע נאות, טויס אר אס, ריפליי, סטיב מאדן, נעלי זמש, NYOU, רשת אוריגינלס, איל מקיאג’, ביוטי קאר, אדידס, פוקס, מנגו, נייקי, אייס, הום סנטר, מגה ספורט, גולברי, סקארה, נמרוד, קלארקס, פייר קרדן, טוונטי פור סבן, we shoes, צומת ספרים, פרופיל, פנדורה, בוגארט, YOLO ואחרים. כפי שנחשף בכלכליסט
כבר בשבת שעברה החליט יעקב פרץ, מנכ”ל קבוצת אינטר ג’ינס לפתוח את החנות בבילו סנטר, אך לאחר שעה הגיעו פקחים והורו למנהל החנות לסגור אותה.

 

חי גאליס חי גאליס

 

 


אחרי שתיקה ארוכה מצד הקניונים מודה כעת חי גאליס, מנכ”ל קבוצת ביג, כי המגבלות על פעילות הקניונים בשבת נובעות משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים. גאליס טוען כי שר הפנים אריה דרעי הודה בפניו הבוקר כי יתנגד לפתיחת המסחר עד שהממשלה תקבע הנחיות לבתי התפילה. “בשיחה שקיימתי עם דרעי הוא טען בפניי שאף אחד לא פנה אליו ושאל אותו אודות ביטול סגר סופ”ש והוא אישר בפניי שהוא יתנגד גם אם יתקיים משאל טלפוני במסגרת קבינט הקורונה, עד שיסדירו תו סגול לבתי תפילה, כמו שהצביע שבוע שעבר נגד הסרת הגבלה בבתי מלון מאותה סיבה וההצעה התקבלה ברוב קולות”, אמר.

 

דברים ברוח דומה אמרו ביום רביעי שוכרים עימם שוחחנו. איציק אוזנה, מנכ”ל אייס, שאף מאיים להגיש בשבוע הבא בג”ץ נגד המדינה בשל סגירת המסחר בשבת, אמר ל”כלכליסט”: “איך הממשלה יכולה לשכנע אותי שביום שבת החנות של מסוכנת וביום ראשון אני כבר לא מסכן אף אחד? הקורונה פיתחה יכולת לקראת כניסת השבת והיא יוצאת למתקפה. זו קורונה של שבת וביום ראשון היא חולפת?”. לדבריו, “כשיש חוסר הגיון אותי זה מקומם. אם היינו חלק מהחלטה מאקרו רפואית לא היתה לי בעיה. אבל מה ההגיון שרוב הפעילויות נפתחו ואנחנו לא?. רוני גמזו,
הפרויקטור החדש, מאמין באמונה שלמה שהוא הולך לעשות שינוי, אבל הוא לא יכול להחליט לבד שהוא פותח את העסקים בשבת. הוא צריך אישור ממשלה וועדות כאלו ואחרות. הוא עוד לא מבין את זה אבל הוא מאמין”.

 

גורמים פוליטיים סיפרו כי נושא פתיחת המסחר בשבת לא עולה להצבעת ממשלה מכיוון שדרעי וח”כ יעקב ליצמן מתנגדים והודיעו כי יצביעו נגד. מרכזי הקניות שעובדים בשבת סגורים בסוף השבוע כבר שבוע שלישי ברציפות וזאת בעוד כל האטרקציות התיירותיות, המסעדות, הבריכות, חדרי הכושר והים נפתחו לפעילות. “עד היום בשעה שבע בערב הממשלה יכולה להעביר החלטה לפתוח את המסחר בשבת ולפתור את כולנו מהאנרכיה הזו”, טוען גורם בקניונים.

 

 

שר הפנים דרעי שר הפנים דרעי צילום: עמית שעל

 

דרעי: מבקש שיקבע תו סגול גם לבתי כנסת

בקרב החרדים טוענים כי ההחלטה לגבי פתיחת מרכזי הקניות לא טורפדה אמש בגללם, אלא משום שראש הממשלה בנימין נתניהו קבע שההחלטות בנוגע להגבלת התקהלויות ידונו ביום שני הקרוב. משרד הבריאות הודיע כעת כי בתחילת שבוע יגבשו גורמי המקצוע במשרד בראשות המנכ”ל חזי לוי, והפרויקטור רוני גמזו, נוהל אחיד להגבלת התקהלות, הכולל בתי עסקים, תרבות ובתי כנסת. “גיבוש הנוהל יהיה בשולחן עגול שיתכנס שלוש פעמים בשבוע להסדרת נושא ההגבלות באופן אפקטיבי וקוהרנטי. ביום שני יביא שר הבריאות יולי אדלשטיין לקבינט הצעה על הצעדים הנדרשים בנושא”.

 

דוברו של דרעי מסר בתגובה לדברים שאמר מנכ”ל ביג כי השר “מבקש שיקבע תו סגול גם לבתי כנסת, כמו לשאר המקומות. כי הרי לא יכול להיות שיהיה בית כנסת שמכיל אלף איש ורק עשרה אנשים יכולים להתפלל בו. התפילות בבתי הכנסת חשובות לציבור גדול: למסורתיים, דתיים ולחרדים, ולכן הגיעה העת שגם זה יוסדר”.

 

גם בצים אורבן לייף של רני צים, מתרעמים על סירוב הממשלה לפתוח את המרכזים בשבת. בני חליף, מנהל הנכסים של מרכזי צים אמר: “הסגר הראשון הנחית מכה קשה על המתחמים אך אנו כבעלי נכסים ספגנו את המכה כאשר מחלנו על דמי השכירות והניהול וזאת בכדי לאפשר לבעלי העסקים ‘להחזיק את הראש מעל המים’. הגל השני אשר מתרגש עלינו, ובעיקר אופן ניהול הטיפול בו מצד הממשלה, מצעידים אותנו בביטחה אל עבר פי פחת. מידי יום אנו נאלצים להתמודד עם עוד ועוד עסקים שמתרסקים. ההשלכות של ההחלטות הבלתי אחראיות, ולא פחות, הדרך שבה מועברות ההנחיות הללו בזמן התרעה אפסי מרסקות את התקווה שיש מוצא ואור בקצה האירוע הזה. ההנחיה לסגירת חנויות בשבת במרחב הפתוח אין מאחוריה שום הגיון והתחושה היא שהתקבלה ממניעים לא ענייניים בניגוד להמלצות הדרג הרפואי”.

 


לדבריו, “הציבור ובתוכו בעלי העסקים מאבדים אמון ברשויות. אנו כבעלי מתחמים לא נוכל למנוע יותר מבעלי העסקים לפתוח בסופי שבוע את החנויות לקהל הרחב כל שכן כאשר מדובר על מתחמים המשרתים מאות אלפים מהמגזר הלא יהודי ערב חג הקורבן”.





פורסם לראשונה

רשתות “מורדות” במרד: “לא נפתח חנויות בשבת


סטימצקי, H&M, קבוצת זארה ורשתות נוספות לא ישתתפו במרד הרשתות. היום הודיעו רשתות רבות שיפתחו את החנויות בשבת במרכזי הקניות הפתוחים – למרות הנחיות הממשלה על סגר בסופ”ש. הן עלולות להיקנס

פורסם: 31.07.20 , 15:22



פורסם לראשונה

הודיעו כי יפתחו את החנויות בשבת


למרות שההגבלות לא הוסרו: רשתות האופנה ורשתות נוספות החליטו לפתוח את החנויות בשבת, ומרכזי הקניות הפתוחים כמו ביג ישתפו פעולה. מדובר בהחלטה משותפת של הרשתות והמרכזים. לפי, הרשתות כ-40% מהפדיון שלהן מגיע מקניות בשבת.

“העובדים לא יעמדו בזה ואנחנו נקרוס סופית”, טוען הבעלים של אחת מחברות האופנה הגדולות. אתמול נמסר מפורום החנויות והקניונים כי נודע לו שכל גורמי הרפואה העוסקים בטיפול במגפה המליצו לממשלה על ביטול סגירת החנויות בסוף השבוע.

עוד טוענים בפורום כי הרוב המכריע של שרי קבינט הקורונה תומכים בכך, אך בלחץ של הגורמים החרדים בממשלה עלולים אלו להצליח לדחות את ההחלטה לשבוע הבא. “לאור העובדה כי הנושא הפך לכפיה דתית ואין לו כל קשר לנסיונות עצירת המגיפה, החליט הפורום להורות לכל מרכזי הקניות והחנויות שנהגו לעבוד בשבתות לפתוח את כל עסקיהם בשבת הקרובה כפי שנהגו בעבר”, נמסר.

בני חליף, מנהל הנכסים של מרכזי צים אורבן לייף, אמר ל-ynet כי “הסגר הראשון הנחית מכה קשה על המתחמים, אך אנו כבעלי נכסים ספגנו את המכה כאשר מחלנו על דמי השכירות והניהול, וזאת כדי לאפשר לבעלי העסקים להחזיק את הראש מעל המים. הגל השני אשר מתרגש עלינו, ובעיקר אופן ניהול הטיפול בו מצד הממשלה, מצעידים אותנו בבטחה אל עבר פי פחת”.

לדבריו, “מדי יום אנו נאלצים להתמודד עם עוד ועוד עסקים שמתרסקים. ההשלכות של ההחלטות הבלתי אחראיות, ולא פחות הדרך שבה מועברות ההנחיות הללו בזמן התראה אפסי, מרסקות את התקווה שיש מוצא ואור בקצה האירוע הזה. ההנחיה לסגירת חנויות בשבת במרחב הפתוח – אין מאחוריה שום הגיון והתחושה היא שהתקבלה ממניעים לא ענייניים בניגוד להמלצות הדרג הרפואי”.

הוא הוסיף כי “הציבור, ובתוכו בעלי העסקים, מאבדים אמון ברשויות. אנו כבעלי מתחמים לא נוכל למנוע יותר מבעלי העסקים לפתוח בסופי שבוע את החנויות לקהל הרחב, כל שכן כאשר מדובר על מתחמי צים ו-seven המשרתים מאות אלפים מהמגזר הלא יהודי ערב חג הקורבן”.

שלשום העביר פורום החנויות והקניונים מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש הממשלה החליפי בני גנץ, לשרי הבריאות והאוצר יולי אדלשטיין וישראל כץ ולפרופ’ רוני גמזו בדבר ביטול מיידי לסגר בסוף השבוע. “אין לנו אוויר כלכלי לסבול נזק של סגר נוסף בסופ”ש הקרוב”, כתבו. “אנו משוכנעים כי תעשו את המיטב על מנת להפחית את הפגיעה הנוראית שאנו חווים מזה חודשים”.

על המכתב חתומים חי גאליס מנכ”ל ביג מרכזי קניות, הראל ויזל מבעלי פוקס, עמיחי קילשטיין מנכ”ל H&M ישראל, גבי רוטר מבעלי קבוצת קסטרו והודיס וכן הרשתות דיוטי מוטי, באג, ריבר, בלאק אנד וויט, פמינה, מיי פון, איל מקיאג’, אופיס דיפו, רנואר, צומת ספרים, קבוצת גולף, ספייסז, הום סנטר, טויס אר אס, ריבר, אייס קיוב, יולו, ריפליי, ג’ק קובה, פקטורי 54, אדידס, נעלי נמרוד, פרופיל, טבע נאות, פנדורה ודליתה, וכן מרכזי צים והכשרת היישוב.

“הפגיעה בעסקים שלנו היא נוראית וישנם עסקים שכל אובדן כזה מקרב אותם עוד יותר אל פי התהום”, כתבו. “לאור הכוונה לבטל את סגירת החנויות בסופ”ש בקרוב, טוב תעשו עבור העסקים, עבור האזרחים וגם עבור כלכלת המדינה, אם תקדימו ותקבלו החלטה מיידית לביטול הסגר המיותר הזה וחסר ההיגיון שמסב נזקים אדירים ומפרק אותנו כלכלית. לא היה לפני כן ועכשיו על אחת כמה וכמה – אין בזה שום היגיון.

“אנו סמוכים ובטוחים שיש בידיכם הכוח והיכולת לקבל החלטה דחופה ומידית למנוע נזק אדיר ומיותר. עוד בסופ”ש הזה, כל החתומים להלן מבקשים לפתוח את החנויות לאלתר ולחזור לשגרה, תוך הקפדה יתרה מצדנו על כללי התו הסגול ובריאות הציבור. לאור הדברים שנשמעו אתמול והיום מפי הצוות המוביל את הטיפול במגפה וכוונתכם לבטל סגרים לא חיוניים או ‘חסרי היגיון’, כפי שהתבטא פרופ’ גמזו, אנו מבקשים בכל לשון של בקשה להקדים ולבטל את הסגר האוסר פתיחת חנויות בסופ”ש”.

החתומים על המכתב הדגישו כי “דחיית ההחלטה וקבלת החלטת הביטול בתחילת שבוע הבא מטעמים טכניים או מטעמי דת כאלה ואחרים כולל מגבלת ט’ באב, תחזיר את תחושת חוסר האמון וחוסר ההיגיון בניהול המשבר. אנו מבינים היטב את החשיבות העליונה שבהחזרת האמון של הציבור בצוות המוביל את המאבק במגפה ודחיית ההחלטה לשבוע הבא, תביא לנזק כפול גם כלכלי וגם לאמון הציבור באמיתות ההצהרות המתוות את הדרך החדשה שאמורה להיות מבוססת על היגיון.

“המדינה הזאת חשובה לנו, אנו מצפים שגם המדינה תתייחס אלינו ולא תבעט בנו באופן חסר כל היגיון. שיהיה בהצלחה במאבק החשוב למיגור המגפה. נעמוד לצידכם ככל שיידרש, אך בבקשה פעלו בהיגיון כפי שהצהיר עליו פרופ’ גמזו. תחזירו גם לנו את האמון והרווח יהיה הדדי”.



פורסם לראשונה

בבוקר: עמיל מכס – בערב: מסדר ארונות ומקפל כביסה ללקוחות


כשיריב אזולאוס מרחובות מסיים את יום העבודה שלו, הוא עובר לעבודה הנוספת שלו: סידור ארונות וארגון בתים. “בתקופת הקורונה, יש לזה יותר דרישה. אנשים מחפשים מישהו שייחלץ אותם מהבלגן”, הוא מסביר

פורסם בתאריך: 31.7.20 10:24

מאת: דודי טל

יריב אזולאוס, בן 46 מרחובות נכנס לבתים של אנשים ומוצא שם אוצרות. ביום יום הוא עוסק בעמלות מכס, ניירות, דפים, חליפות מחויטות והמון המון מספרים. אבל בשעות הערב, הוא כבר עובר למדי ב’ ויוצא לבתים של אנשים. שם, הוא עובד בסידור ארונות, קיפול כביסה, ארגון בתים ומשרדים וגם אריזה ופריקה של מעברי דירות.

“תמיד אהבתי לעסוק בסידור ומיון: מקיפול כביסה ועד סידור ארונות, ספריות, חדרי ילדים וכאלה”, הוא מספר, “בית בשבילי הוא קודם כל פינה שקטה, מאורגנת ומסודרת היטב. בשנים האחרונות התחביב צבר תאוצה ולאחרונה, בתקופת הקורונה, יש לזה יותר דרישה מהשטח. אני ממש מרגיש שאנשים מחפשים מישהו שייחלץ אותם מהבלגן של עצמם. זו תקופה שבה משפחות שוהות הרבה בבית והבלגן חוגג. ערימות של כביסה, וארונות באי סדר מוחלט, לא לכולם יש את הכלים להשתלט על זה וכאן אני נכנס לתמונה. אחרי כמה שעות של עבודה מרוכזת, אתה רואה על הפנים של האנשים מעין שלווה כזאת, רוגע. זה מוכיח לי שאני עושה את הדבר הנכון”. 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של “ערים”

הורידו את אפליקציית “ערים רחובות” באנדרואיד

הורידו את אפליקציית “ערים רחובות” באייפון


“הלקוחות מאוד מגוונים. מלקוח שהזמין אותי לסדר בהפתעה עבור אשתו שנמצאת בהריון מתקדם, דרך משפחות מרובות ילדים ועד אנשים אמידים שזקוקים להדרכה באירגון הבית”, הוא מוסיף, “אני שם עבור כולם”.

מה מגלים על אנשים תוך כדי סידור ארונות? 

 “לכל בגד יש סיפור, ואנשים ממש נקשרים לבגדים, ספרים, מזכרות וכדומה. ארון בגדים או ספרייה הם לפעמים כמו אלבום צילומים מטיול שערכת. כל ארון מקפל בתוכו סיפור חיים שלם. אנשים זוכרים היכן קנו בגד מסוים או מי נתן להם ספר או תכשיט כזה או אחר. יש אנשים שמתקשים לשחרר חפצים למרות שהם כבר לא משתמשים בהם שנים, ויש כאלה שרק מחכים שאגיע ואתן להם מוטיבציה לשחרר בגד או חפץ. עבור חלק מלקוחותיי הפכתי להיות מעין מנטור לארגון הבית וגם לשחרור הבית (והנפש) מדברים שהם כבר לא צריכים”.

איך המשפחה מגיבה על העיסוק שלך?

“המשפחה מאוד מפרגנת ותומכת בעסק שהולך ונבנה. אני מאוד נהנה מהמפגש עם לקוחותי הקבועים וגם מההיכרות עם אנשים חדשים שהעבודה מזמנת לי. וכן, אני חש סיפוק רב כשאני רואה שכל חפץ מונח במקום הטבעי שלו, כאילו היה שם תמיד. וכל זה- בזכותי. כיף”. 

נתקלת בתגובות מעליבות?

“לשמחתי אין. אני מזמן לעצמי רק אנשים חיוביים. אני בא לעשות טוב – והאנשים שנקרים בדרכי הם כאלה שמעריכים את הטוב הזה“. 

עם יד על הלב, לא מתיש לעסוק בזה?

“להיפך. אני מגיע לעבודה הזאת נמרץ ויוצא ממנה כשאני מלא באנרגיות טובות. אני מאמין שכשעושים משהו שאוהבים-הגוף והנפש שמחים”. 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברחובות?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של “ערים”

הורידו את אפליקציית “ערים רחובות” באנדרואיד

הורידו את אפליקציית “ערים רחובות” באייפון






פורסם לראשונה

לקרוא ולשנוא: הספרים שצוללים לנבכי התיעוב


הנה אמיתה מרה: תשעה באב הגיע השנה בתזמון מדויק. כמו בכל יום בשבועות האחרונים, הקרע בעם ממשיך להתרחב במהירות מטרידה, עד שנדמה שבקרוב יגיע לממדי השבר הסורי-אפריקני. בצמרת יושבת ממשלת אחדות, לכאורה, בעוד שברחובות וברשתות מולך הפילוג. וכך, דווקא בשבוע שמוקדש לחשבון נפש, נרשם שיא נוסף בהיסטוריית ההתכתשויות הבלתי פוסקות בין השמאל והימין. כל צד מאשים את האחר במצב, ואיש כבר אינו שב מושיט ידו לשלום. מה עושים? חוזרים לספרים.

אילוסטרציה אלימות אונס תקיפה מיניתאילוסטרציה אלימות אונס תקיפה מינית

שנאה היא רגש מסוכן, אך לא נדיר. אילוסטרציה

(צילום: shutterstock)

אחד הסיפורים המכוננים על שנאת חינם מופיע כבר במקורות היהודיים. לא, לא האירוע המבעית שבו קין רצח את אחיו הבל, אלא האגדה שנקשרה בתשעה באב. אחד מעשירי ירושלים עורך חגיגה מפוארת. הוא מתכוון להזמין את קמצא, אך משרתו מזמין בטעות את בר קמצא, יריבו המר. בר קמצא המופתע מתרגש מהמחווה הפייסנית ומסמן אטנדינג זריז. אך כשהוא מגיע לאירוע ונתקל בכל המי ומי – השמנה וסלתה של יהודי ירושלים – הם שולחים אותו לשוב על צעדיו. בניסיון להציל את כבודו, בר קמצא מציע לשלם על חצי מארוחתו ובהמשך אף על הארוחה כולה – אך הוא נתקל בסירוב איתן, עד שהוא מסולק בבושת פנים. מה עושה בר קמצא המסכן? על פי הסיפור, הוא יוצא לשכנע את הקיסר הרומי כי היהודים זוממים למרוד בו. כך, שנאת חינם גוררת נקמה שגוררת חורבן. על ההמשך בוודאי שמעתם.

אבל סיפורי שנאה – או שנאת חינם, אם תרצו – לא שמורים למסורת היהודית בלבד, אלא חוזרים כנושא מרכזי בספרות העולמית מימים ימימה. להלן כמה יצירות שצוללות לנבכי הרגש האנושי הכי מסוכן שיש, ובכל זאת, מהנפוצים שבנמצא. חלק מהיצירות האלה מבקשות ללמד שיעור, אחרות מנסות להבין את המנגון שמאחורי התיעוב וחלקן מעמידות פני תמימות – ומבקשות מכם לשפוט.

"מדיאה""מדיאה"

“מדיאה”

(ציורו של ז’ן דלקרואה)

“מדיאה” של אוריפידס מזכירה לנו שבפעמים רבות שנאה נובעת מקנאה, ולאן שתי אלו עלולות להוביל אותנו. הטרגדיה שפורסמה במאה החמישית לפני הספירה בדיוניסה, מגוללת את סיפור אהבתם של הנסיכה מדיאה, שמגיעה מארצות המזרח, ויאסון, הגיבור המיתולוגי שהנהיג את הארגונאוטים בחיפושם אחר גיזת הזהב. אבל באמנות כמו בחיים, לפעמים אהבה ושנאה הם שני הצדדים של אותו מזרון זוגי. כשיאסון עוזב את מדיאה לצורך נישואים פוליטיים היא מגלה את כוחותיה הכישופיים. היא שולחת ליאסון שמלה שעולה באש ברגע שהיא נלבשת, ובכך מביאה למותה של הכלה החדשה. לאחר מכן, היא גם רוצחת את הילדים שלה ושל יאסון – ולבסוף נמלטת ברכב של סבא שלה – כלומר, במרכבה של אל השמש. “מדיאה” נכתבה לפני עידנים, ולרגעים הוא עדיין בלתי נסבל לקריאה. הבחירה של אוריפידס להציב במרכז יצירתו אם שממיתה את ילדיה – ולהפוך אותה לגיבורה – אינה ברורה מאליה, ומאלצת את הקורא (או הצופה בהצגה) להתמודד עם השאלה מי הוא הנבל האמיתי של הסיפור. ואולי לפעמים, אין רק אחד.

(“מדיאה”, אוריפידס, בתרגום אהרן שבתאי, שוקן, 1983)

“האחים קרמזוב” של פיודור מיכאיליביץ’ דוסטויבסקי, רומן לא כל כך קצר בלשון המעטה, שסיכם את יצירתו של הסופר הרוסי הנודע והביא את כתיבתו לשיאה. בקצרה, זהו סיפור על רצח אב שמתרחש באימפריה הרוסית במאה התשע עשרה. המספר הכל-יודע יוצא לחקירה, כשהחשודים הם שלושת הבנים – דימיטרי, איוון ואליושה. בהרחבה, זוהי יצירה ספרותית-פילוסופית מרהיבה (ומעגנת לקריאה, בשל שליטתו המוחלטת של הסופר בדרמה, קומדיה, יצירת דמויות ומשלבי שפה) שדנה בסוגיות של אמונה דתית, חטאים, אהבת אדם ורצון חופשי. לפעמים שנאה נדמית לנו כרגש פשטני – יצר שפשוט גואה בנו ומתחיל לכרסם. “האחים קרמזוב” לא מסתפק בכך, אלא מתזז בקדחתנות בין הפינות הכי אפלות והכי נשגבות של הנפש, כאילו כדי להזכיר לנו שאנחנו יותר מורכבים משאנחנו חושבים, ושלא כל כך קל לחצוץ בין הטוב והרע בנשמותינו.

(“האחים קרמזוב”, פ”מ דוסטויבקי, בתרגום נילי מירסקי, עם עובד, 2011)

דיוויד פוסטר וולאסדיוויד פוסטר וולאס

דיוויד פוסטר וולאס

(צילום: Getty Images)

“ראיונות קצרים עם גברים נתעבים” מאת דיוויד פוסטר וולאס הוא קובץ סיפורים חסר פשרות. הוא מורכב בעיקרו ממונולוגים של גברים – פיקטיביים אך אמיתיים עד אימה – המספרים בעילום שם על הרפתקאותיהם עם נשים. ובכן, זה לא נעים. לרגעים צריך לעשות הפסקה, לפתוח חלון ולנשום קצת אוויר, כי הכתיבה של דיוויד פוסטר וולאס אינה מרפה, באופן שעלול לייצר תחושה קלסטרופובית. הגברים שלו אגוצנטריים, מניפולטיביים, אטומים ובוטים, ולא פעם דווקא כשהם מנסים לגלות רגישות הם מתגלים בשיא כיעורם – כי רגישותם שמורה תמיד רק לעצמם. ובכל זאת, קריאה שנייה ושלישית בקטעים בספר מסמנת פרשנות חדשה. לכאורה, השנאה המרכזית ב”ראיונות קצרים” היא זו השמורה לנשים – מיזוגניה. אבל אם מעמיקים במונולוגים, ובצירוף שאר הסיפורים בקובץ, עולה תמונה קצת אחרת: מקור כל השנאה הוא בשנאה עצמית. הגברים הללו קודם כל מתקשים להכיל את החולשות שלהם. וכל השאר – השלכה.

(“ראיונות קצרים עם גברים נתעבים”, דיוויד פוסטר וולאס, בתרגום אלינוער ברגר, ספריית פועלים, 2013)

“ההיסטוריה הסודית” מאת דונה טארט לא שומר את הדם לסוף. רומן הביכורים של הסופרת, שהפך לרב מכר ענק בארצות הברית, מתרחש בניו איגלנד של שנות השמונים ונפתח ברצח שמבצעים מספר סטודנטים ללימודים קלאסיים במכללה פרטית בוורמונט. המספר הוא אחד מאותם בחורים, ולאורך מאות עמודים, הוא משחזר את הנסיבות שהובילו למעשה האלים ואת השפעתו עליו ועל שאר המעורבים. עמוד אחר עמוד, בין שלל האזכורים היפהפיים לתרבות היוונית הקלאסית – תחום לימודיו, הוא מחלק רמזים לשאלה המטרידה – מדוע חבורת צעירים שלא חסר להם דבר, לכאורה – אמידים, מבריקים, נאים ומחונכים – נוטלים את חייו של צעיר אחר, חברם הקרוב? האם מעשה כזה יכול להתבצע ללא טינה אמיתית, אלא מתוך חשיבה קרה בכלל? והאם אחרי הכול שוגים אלו המאמינים כי השכלה היא כלי יעיל למיגור הרוע?

(“ההיסטוריה הסודית” מאת דונה טארט, בתרגום ורד שוסמן, מודן, 2015)

"מאוס""מאוס"

“מאוס”

(מתוך הרומן הגרפי של ארט ספיגלמן)

“מאוס: סיפורו של ניצול” מאת ארט ספיגלמן הוא רומן גרפי פורץ דרך. הוא יצא לראשונה בשנת 1980 ופורסם בהמשכים עד 1991, ונחשב לאחת מפסגות הז’אנר. בזכותו, אם פעם אנשים היו קוראים לזה “קומיקס” וחשבו שזה עניין לילדים, היום “רומן גרפי” הוא כבר ביטוי נרדף לאיכות, ועשוי לזכות את מחבריו בפרסים מכובדים (“מאוס” עצמו זכה בפוליצר ב-1992). “מאוס” נוגע בשנאה שמוכרת לכל יהודי – אנטישמיות, ובאופן ממוקד, בזכרונותיו של אביו של המחבר מהשואה. סיפור המסגרת חוזר להווה, ונוגע ביחסים בין ספיגלמן לאביו, ובתוכו צפים הזכרונות מימי הזוועה. יותר מכל ידועה היצירה בבחירתו המפתיעה של היוצר לתאר קבוצות שונות באוכלוסייה כחיות שונות. היהודים מוצגים כעכברים, הגרמנים כחתולים, הפולנים כחזירים, האמריקנים ככלבים, הרוסים כדובים, הצרפתים כצפרדעים וכן הלאה. הבחירה הזו, שקוממה כמה קוראים (בעיקר מפולין), מתגלה במהרה כאירונית לחלוטין. זוהי בדיחה מרה על האופן שבו הציגו הגרמנים את היהודים במסגרת התעמולה הנאצית ואמירה סרקסטית על כך שכל ניסיון לחלק את בני האדם לגזעים ולהצמיד להם סטריאוטיפים קבועים הוא שקרי ומגוחך.

(“מאוס”, ארט ספיגלמן, בתרגום יהודה ויזן, הוצאת מנגד)

"השנאה שנתתם""השנאה שנתתם"

“השנאה שנתתם”

(מתוך הסרט)

“השנאה שנתתם” מאת אנג’י תומאס הוא הספר החדש ביותר ברשימה זו, והוא עוסק באלימות משטרתית כלפי שחורים בארצות הברית. סטאר היא נערה שחורה בת 16 שנקרעת בין שכונת העוני שבה גדלה לתיכון היוקרתי שבו היא לומדת. הפיצול שהיא נאבקת עמו מגיע לשיאו, כאשר היא עדה לכך ששוטר לבן הורג את חברה הטוב. כעת, כפי שצעירים רבים מרגישים בארצות הברית נוכח אירועי השבועות האחרונים (ואולי מאז בחירתו של טראמפ), היא אינה יכולה עוד לשבת על המדוכה – ונאלצת לבחור צד. ואחרי שבוחרים צד, האם אפשר בכלל לחזור לחיים הנוחים של השתיקה? ספרה של תומאס, שהתחילה את דרכה האמנותית בכלל כראפרית, זכה לביקורות חיוביות ברובו, לצד טענות שהוא מניפסטי יותר מאשר עלילתי. כך או כך, דבר אחד בטוח: הוא מבטא את רוח התקופה הזו באופן בלתי מסויג ולא מתנצל. בשנת 2018 הוא עובד גם לסרט בבימויו של ג’ורג’ טילמן ג’וניור ובכיכובה של אמנדלה סטנברג.

(“השנאה שנתתם”, אנג’י תומאס, בתרגום אילת אטינגר ואהד זהבי, כנרת זמורה דביר, 2018)

“המלחמה האיומה על החמאה” מאת ד”ר סוס הוא כנראה ספר שלא ציפיתם למצוא פה, אבל ייתכן שאין יצירה – ויסלחו כל הסופרים המעונבים ובעלי החשיבות העצמית – הממחישה באופן מדויק יותר מה היא שנאת חינם. היוקים והפוקים נמצאים בסכסוך ארוך שנים, לא על קרקעות, לא על משאבים ולא על ענייני כבוד, אלא על סוגיה עקרונית: על איזה צד של פרוסת הלחם יש למרוח את החמאה. היוקים אומרים – מלמעלה. הפוקים משיבים – מלמטה. ואל תתבלבלו: לא מדובר בחילופי מהלומות של טוקבקיסטים, אלא במלחמה של ממש, עם כלי נשק משוכללים ביותר, כפי שמספר גיבור הספר לנכדו. הספר פורסם ב-1984, ימי המלחמה הקרה, ורבים ראו בו אנולוגיה למירוץ החימוש בין ארצות הברית ורוסיה. משום כך, רבים גם קראו להחרים אותו – איך אפשר ללעוג לנושא כל כך רגיש, ועוד לרמוז שהוא נובע ממניעים מגוחכים? במבחן ההיסטוריה, המלחמה הקרה נגמרה לעת עתה (או לכל הפחות הורידה הילוך), בעוד שחמאה היא עוד מצרך מבוקש – שלעתים קשה להשיג בחנויות.

(“המלחמה האיומה על החמאה”, ד”ר סוס, בתרגום לאה נאור, הוצאת כתר, 1984)

לאשה לאשה

אתי הילסום

(צילום: המוזיאון היהודי ההיסטורי באמסטרדם)

“השמיים שבתוכי” מאת אתי הילסום עושה משהו אחר מכל הנ”ל, ומזכיר שבמלחמה בשנאה, כדאי להתחמש גם באהבה, חמלה ותקווה. וגם כשהכול מסביב קורס, יש לדאוג לרווחה של הנפש. זהו לא סיפור עלילתי, אלא יומן שנכתב בשנים 1943-1941 על ידי אישה יהודייה הולנדית בשנות ה-20 לחייה, שחיה באמסטרדם בתקופת השואה ונרצחה במחנה ההשמדת אושוויץ. הילסום מתארת כמעט בלי סודות את חייה, הפנימיים והחברתיים כאחד, ומספרת על משפחתה, מערכות היחסים הרומנטיות שלה, אהבתה לאומנות ולשפה ותשוקותיה. במקביל, זהו מסעה הרוחני של הילסום, שדווקא בצוק העתים – במקום ובזמן שבו השנאה שלוחת הרסן הביאה למותם של מיליונים – מחפשת בתוכה עדויות לקיומה של אהבה, ומגלה תעצומות נפש.

(“השמיים שבתוכי”, אתי הילסום, בתרגום שולמית במברגר, כתר, 2002)



פורסם לראשונה

ניסיון לחזק את שורות ימינה? בנט ושאשא ביטון נפגשו


גיוס רכש חדש? יו”ר ימינה, נפתלי בנט, נועד אמש (ד’) עם ח”כ יפעת שאשא ביטון, עד לא מזמן יו”ר ועדת קורונה בכנסת. על פי דיווח של חדשות 12 השניים נעודו אמש במשך שעה וחצי בלשכתה של שאשא ביטון, על פי תגובותיהם השיחות היו בעיקר סביב נושא הקורונה והמשבר הכלכלי. אך בשל ההסתייגות מעריכים כי בנט מנסה לגייס את שאשא ביטון לשורות מפלגתו.

כזכור, שאשא ביטון היא נציגת סיעת כולנו שהתאחדה עם הליכוד בבחירות האחרונות, ולאחר פרישתו של שר האוצר לשעבר, משה כחלון, נותרה שאשא ביטון היחידה מהרשימה שמכהנת בכנסת. חבר הכנסת זוכה בציבור לאהדה רבה עקב ההחלטות של הוועדה, בה עמדה בראשה, שביטלה את ההנחיות אותן קבעה הממשלה. בין ההנחיות הן פתיחת חדרי הכושר, הבריכות וחופי הרחצה. 

במקביל גם אהדתו של בנט בקרב הציבור הולכת וגדלה, לאחר דימוי חיובי שיצר לעצמו כמי שראוי לעמוד בראש ניהול משבר הקורונה. בסקרים רבים היחס לבנט הולך ועולה, בין אם רואים בוכמנהיג הבא שצריך לעמוד בראש גוש הימין, ובין אם מפלגתו שבסקרים השונים נעה באזור12 מנדטים ואף יותר. צירוף של שאשא ביטון לשורות הסיעה יחזקו את מעמדו אף יותר, והוא יפוך לכוח משמעותי ביותר בגוש הימין. הדיבורים על ההכנות לבחירות הופכות ראליות יותר ויותר, עם חוסר ההסכמה בין הליכוד לכחול לבן בעניין אישור התקציב, שאם לא יאושר ישראל תצא לבחירות בנובמבר.

 





פורסם לראשונה